1. |
דרך חדשה
04:21
|
|||
|
יוצא לדרך חדשה, החוש גובר על התחושה
כבר אין מקום לטעויות, כבר אין מקום להכחשה
יריית פתיחה באפילה, פחדים גדולים מנפילה
מלוע התותח נזרק, אני ערום ועריה, הנה אני בא
לא אין כאן שמץ היגיון, לא, לא הייתי הראשון
היו רבים כבר לפני, ואין סימן לאחרון
הזמן יעיד לטובתי, גם אם הקדמתי את זמני
הכל תום לב, הכל תמימות, עיוות תמונת המציאות
עצות רעות עצות טובות, כל איש מפעל של תובנות
תמיד תתמיד, תמיד תזכור, בסוף מגיע סוף התור
כמו נחש על הגחון, כמו ספינה על גב קרחון
זוחל לאט ומתנשף, כורע ברך מתכופף
אני קרקס של איש אחד, גם החיה גם הצייד
מלא בכוונות טובות, שורף ימים וחלומות
נותן לדרך להוביל, בן בלי בית, בן בלי גיל
כבר לא מרגיש את הכאב, האש חיה זה לא תרגיל
חיים שלמים על סף תהום, כלבים הולכים בבוא היום
כמו טווס נכנס, עטור נוצות של קרב, אבל רודף שלום
הזמן יעיד לטובתי, גם אם הקדמתי את זמני
הכל תום לב, הכל תמימות, עיוות תמונת המציאות
עצות רעות עצות טובות, כל איש מפעל של תובנות
תמיד תתמיד, תמיד תזכור, בסוף מגיע סוף התור
כמו נחש על הגחון, כמו ספינה על גב קרחון
זוחל לאט ומתנשף, כורע ברך מתכופף
גם בעולם של כוכבים, של ילדים מהבהבים
צריך להתלכלך בֵבוֹץ בשביל למצוא יהלומים
|
||||
2. |
מחכה למים
03:06
|
|||
|
מחכה למים שיזרמו בצינורות
לעונה הנכונה, כדי לקטוף את הפירות
האור בקצה הדרך, אני עוד מעט כבר שם
הנורה דולקת, אבל השומר נרדם
מחכה לרוח, שתעיף אותי מכאן
שהאופק יתבהר, ויביא איתו סימן
שהאדרנלין יבוא, ויזרים לי את הדם
שהאנשים סביבי, יהפכו לבני אדם
בין קוצים קשה לפרוח, בין כולם
בין קוצים אני ואת, לא נצמח
מחכה לחומר, שיערפל את החושים
שישכיח מציאות, שירחיב את הוורידים
שיחזיר לי את החשק, ויגרום לי לאהוב
את האנשים בבית, את האנשים ברחוב
בין קוצים קשה לפרוח, בין כולם
בין קוצים אני ואת, לא נצמח
|
||||
3. |
יום רודף
03:51
|
|||
|
אל תלכי עכשיו מכאן, זה לא הזמן לא המקום
אנ'לא יודע איך אוכל עוד להמשיך, את כל מה שאת מפסיקה היום
אל תהרגי את החלום
אז אל תלכי רחוק מידי, כי יום אחד
יום אחד אולי אולי אולי
יום אחד תרצי לשוב אל זרועותיי
יום אחד אולי אהיה כדאי
יום רודף יום רודף יום, ועוד אחד נגמר, כל בוקר שעולה מביא איתו את המחר
והעתיד הופך הווה, וההווה הופך עבר, שעון החול שלי זוחל
אבל הלב שלי, הלב שלי נגמר
לא אין לי זמן לחרטות, ולא להרהורי כפירה
אנ'לא הבטחתי לקדש שום אמצעי, וגם לא להשיג אף מטרה
אין כבר דרך חזרה
אז אל תלכי רחוק מידי, כי יום אחד, יום אחד אולי אולי אולי
יום אחד תרצי לשוב אל זרועותיי, יום אחד אולי אהיה כדאי
יום רודף יום רודף יום, ועוד אחד נגמר
כל בוקר שעולה מביא איתו את המחר
והעתיד הופך הווה, וההווה הופך עבר
שעון החול שלי זוחל, אבל הלב שלי
אז אל תלכי עכשיו רחוק
יום אחד אני ואת עוד נתגלגל מצחוק
ננשום אוויר, ננשום אוויר מתוק
ננשום אוויר מתוק
יום רודף יום רודף יום, ועוד אחד נגמר
כל בוקר שעולה מביא איתו את המחר
והעתיד הופך הווה, וההווה הופך עבר
שעון החול שלי זוחל, אבל הלב שלי
|
||||
4. |
עורב
03:23
|
|||
|
הוא בא ופרח, והוא טראח והלך
העורב שקרא וצרח וירה, זה קורה זה קרה
מלחמה זה שלי, קרע קרע קרע
והנה הוא בא, הוא נורא ונפלא
הוא כבר בא להרע
ואדם לא אדם, וזה דם ולא דם, ומזון לא מזון
ונוצץ לא נוצץ והכסף לא כסף
והסוף שאותו אי אפשר לעקוף
וזקף קומתו, והעיף מבטו
וצרח מילתו, התנשם נשמתו וצרח ונפל אל הפח
טראח, והלך העורב
ועף האדם, כמו לא היו הדברים מעולם
ואדם לא אדם, וזה דם ולא דם, ומזון לא מזון
ונוצץ לא נוצץ והכסף לא כסף
והסוף שאותו אי אפשר לעקוף
הוא בא ופרח, והוא טראח, והלך
העורב שקרא וצרח וירה, זה קורה זה קרה
|
||||
5. |
אפס מעלות
03:34
|
|||
|
אפס מעלות, רק עוד מחסום אחד לחצות
זה יומנו של מתאבד, זה לא סיפור של הפי אנד
ילדות שמחה במחנה, שיחק עם גומי ורובה
בגיל עשרים הוא מצלם סרטון פרסומת מאיים
נוסע לטייל, בארץ ישראל
ישמור אותי האל מאיש סודו של הייאוש
אפס מעלות, זה זמן סיבולת לב ריאות
שבעים ושתיים בתולות פותחות כפתור, מתפללות
עוד מאמץ אחד קטן, לבא כוחו של השטן
לאט חוצה במעבר, כוכב תקשורת המחר
נוסע לטייל, בארץ ישראל
צמא לדם השם ישמור
מצית האש, מבעיר הקור
חייל צעיר צועק עצור
לוחץ חזק על הכפתור
בחוץ זה אפס מעלות
טיפה קריר בשביל פצצות
שלום לך ארץ אהובה, ארץ מריבה
את זבה דם חלב ודבש, את כר מרעה כבשת הרש
אדון שר המלחמות, כוון לאפס מעלות
צנן ידיו של מתאבד, ספר סיפור של הפי אנד
|
||||
6. |
תברח תברח
04:11
|
|||
|
עוד פעם מחבק אותך, והפעם במטבח
הרדיו האדום אומר לי, חיים זה מסובך
אור שמש מלטף אותך, אל תוך החזה נמעך
הרדיו האדום צועק לי, חיים זה מלוכלך
תברח תברח
תברח לפני שיכבו כאן את האור
תברח עכשיו לפני שלא תוכל לזכור
תברח לפני שלא יהיה כבר מה לבדוק
תברח עכשיו לפני שלא תוכל לצחוק
עוד פעם מחבק אותך, והפעם במטבח
הרדיו האדום אומר לי, חיים זה מסובך
תברח תברח..
|
||||
7. |
פשוט רצים
03:17
|
|||
|
את מועדון סגור של ריקודים זולים, ואני דופק על הפתחים
לשנינו לא תהיה כבר הזדמנות, לרושם ראשוני
התרגלתי לאהוב, דרך עיניים עייפות
הזמן לימד אותי לגנוב, דקות ידיים מלטפות
עלייה של מדרגה, ואת דרמטית מתמיד
בדרך כלל אני אבחר לשתוק גם אם אדע מה להגיד
כל כך רציתי לאהוב, שניה לפני קצה של יום
רדפנו חלומות, שכחנו איך לנשום
פשוט רצים, חיים שלמים, פשוט רצים
חיים שלמים, פשוט רצים, חיים שלמים
כמו אוניית פאר תקועה, בלב בריכת הילדים
שבויים בסחף העולם, חותרים במלוא המנועים
את לפעמים סופה גועשת, ולפעמים חוף מבטחים
את אש שמזמינה לרקוד, ריקוד על מי נהר קפואים
פשוט רצים, חיים שלמים, פשוט רצים
חיים שלמים, פשוט רצים, חיים שלמים
פשוט רצים, חיים שלמים, פשוט רצים
חיים שלמים, פשוט רצים, חיים שלמים
והנה שב ומגלה, עם אור הבוקר הבהיר
את יופייה של השגרה, מול אור פנייך המאיר
|
||||
8. |
החיים שיש לך
03:39
|
|||
|
הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לְךָ, הֵם הַחַיִּים שֶׁחָיִיתָ
הַבֵּט אָחוֹרָה בַּהֲבָנָה, מְצָא אֶת נְקֻדַּת הַבְּרֵאשִׁית
הַבְּרִיאָה, בְּרָא אֶת עַצְמְךָ
זֶה הָעוֹלָם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, הַיָּחִיד שֶׁתּוּכַל לִבְרֹא
כָּל זֶה מָצוּי בְּתוֹכְךָ, גַּלֵּה אוֹתוֹ
הַתְחֵל מֵהַתְחָלָה
הַבֵּט עַל חַיֶּיךָ
כְּעַל שִׁעוּר רַע
עַל מַה שֶׁהָיָה
כְּעַל עֹנֶשׁ
הַרְחָקָה
עֲמִידָה בַּפִּנָּה
נוֹקְאַאוּט בַּסִבּוּב הָרִאשׁוֹן
תַּקֵּן כְּאֶחָד שֶׁהִבְרִיא
כְּאֶחָד שֶׁחָלָה.
|
||||
9. |
שירת האדם
04:05
|
|||
|
זה עוסק בחיים. זה עוסק ביום יום. זה נע בין אדם עובד ביופיו לבין הפקיד בכיעורו.
זה נע בין אדם לאדם, בין אדם לנופו. זה נע בין אמונה לחוסר אמונה מוחלטת.
זוהי שירת האדם
זוהי גופה מוטלת, ואלה ייסוריי נערה מוסטת המובלת בין הוריה וטירופם,
לבין חייל בן 18 המבצע פקודות לא לרוחו.
זה נע בין ייסוריי שופט לטיפשות האדם. בין ייסוריי איוב והוצאת הדיבוק.
זה נע בין חיים למוות. כן, חיים למוות.
זה עוסק ביום יום, עד מותו של אדם.
שנסחף ונגרר והבין לא הבין שנקרע ונקעה נפשו, וקם והמשיך מעשיו ועשה את יומו
ונפל בין שלטון לשלטון, בין יצר עשה ואל תעשה.
שנגרר והיה לחרק, ליתוש, למקק
שנרדם ביומו וראה ילדיו מובלים לקריאה
וראה נואשות- צעקה
וראה במותם- את הדם.
איזה יפים היו ביום הזה, לא הכאיבו זה לזה. זרקו עצמם לשליחותם.
גבר עטוף בחאקי והיא שמלה גורדת קרקע. עדיין שיערה עימה, והוא הכובע לראשו.
חייל בן עשרים וירטואלי, שנע בין דרש לפשט. בין רזולוציה מכאנית לצ'ה גווארה. צ'ה גווארה.
מכוסה בפלדה שב הביתה, לצחוק חבריו, להלם הקרב
שהלך בשדות והגיע עד כאן, ונשא בליבו כדור של עופרת
עם ערב יזכור יופייה, נפשו אליה טסה.
נעלמה היא שליחת אלוהה.
נעלם גם הוא בשמיכתו.
הדרך משיא הגל אל החוף - היא כל הזמן.
הדרך מתחילת הקציר ועד סופו - זוהי כל הדרך.
|
||||
10. |
תל אביב מרכז
03:57
|
|||
|
תל אביב מרכז, בחוץ נובמבר משתולל
גשם עצבני ופלורסנטים לבנים
בקומה העליונה של הרכבת הכתומה
פול סיימון ואני, נוסעים הביתה למדבר
רוסית וערבית, עברית עילגת, ניו יורקית במבטא כבד
בעיתונים המקומטים, שוטרים רבים עם חרדים
אצלו יש גולדן גייט אחד, אצלי מאה שערים
ופול לוחש לי אל האוזן - אהבה היא אור פנימי
אהבה, היא אור קטן סודי
בתוך השטפון הסלולרי זה נראה
שלאנשים האחרים שבקרון
אין כל כך הרבה סודות
בחוץ הגשם מתחזק, הפסקת חשמל
שתי קומות של חלונות סגורים, חוצים ים חושך ענקי
כבר ערב חמישי רצוף, סוף של עוד שבוע מתקרב
גלגלי ברזל עוצרים בחריקה, באמצע שום מקום
הוא שוב לוחש לי אל האוזן - אהבה היא אור פנימי
אהבה, היא אור קטן סודי
אור כחול חלש מאיר פנים בחושך
מותח קמט עייפות, על כל הפרצופים שמסביב
בעליה לברוקלין ברידג'
קצת לפני המים הכחולים
אני קופץ בבהלה ומתעורר
מול הגשר התורכי של באר שבע
|
||||
If you like מחכה למים, you may also like:
This Could Be Texas
by English Teacher
The UK upstarts' debut veers from sunny, psychedelic folk to bristling post-punk with reckless abandon without ever missing a beat.
go to album
Move To The Trees
by Winter McQuinn
Winter McQuinn mixes soft rock and psychedelic folk for a sound reminiscent of classic pop purveyors like Cut Worms and the Lemon Twigs.
go to album
The Canadian trio's knack for writing bangers plots a steady course through the maelstrom.
go to album
featured on Bandcamp Radio Apr 12, 2024
go to album
Backed by a rotating cast of collaborators, the Australian singer-songwriter refines her folk-tinged indie pop sound.
go to album
See the World on Fire
by the Ar-Kaics
On their first new record in six years, the Virginia garage punkers take on the end of the world with the requisite clang and clamor.
go to album
Habibi's garage minimalism has a bit of post-punk, bubblegum, and indie in its DNA, but remains something entirely, coolly their own.
go to album
